פסק-דין בתיק ת"א 9966-05

מבוא

1.                   התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה על סך של 510,580 ש"ח להשבת הגמלאות ששילם לתלויו של המנוח מרצ'ל טימופטה, אזרח רומני, (להלן: "המנוח") בשל פטירתו בתאונת עבודה, שאירעה ביום 7.10.1998.

2.                   לפי המתואר בכתב התביעה אירעה התאונה במהלך ביצוע עבודות בניה שכללו הצבת גומחות ל ארונות חשמל, בזק וטלוויזיה בכבלים, (להלן: "פילרים").

3.                   בשל שגיאה שנפלה בהצבת שני פילרים הוחלט לפרק אותם ולהציבם מחדש במפלס הנכון. הזזת הפילרים נעשתה בעזרת מחפר זחלי מס' 41178 , (להלן: "המחפר"), שבכף שלו היה אונקל מאולתר. כל אחד מהפילרים נקשר לאונקל שבכף המחפר באמצעות שרשרת. המנוח ופועל נוסף הציבו את הפילר הראשון על ערימות אבן ריצוף; שיחררו אותו מתליייתו והחלו להעמיד את הפילר השני באמצעות המחפר. בעת שהמנוח והפועל האחר ניסו ל'פלס' ולייצב את הפילר השני, אשר היה תלוי על אונקל  מעל ערימת אבן הריצוף, בצמוד לפילר הראשון, התהפך הפילר הראשון על המנוח וגרם למותו.

4.                   לטענת התובע נגרמה התהפכות הפילר הראשון מפגיעתו של הפילר השני בעת שזה היה קשור למחפר. בנוסף ולחילופין טוען התובע כי ההתהפכות אירעה בשל תנודות הקרקע או ערימות האבן אשר עליהם עמד הפילר הראשון וכי תנודות אלה נגרמו כתוצאה מהתנודות של המחפר.

5.                   התובע סבור כי האירוע שבו נפגע המנוח ונהרג היה תאונת דרכים ולכן חבים כלפיו הנתבעים מס' 1 ו- 2, (להלן: "מבטחי החובה" או "מעוז" ו- "אבנר") שהם מבטחיו של המחפר בביטוח רכב חובה בהתאם לפוליסה מס' 25831894. לחילופין, ככל שיימצא כי המחפר אינו בגדר רכב מנועי נטען לחבותם של מבטחי המחפר מכוח דיני החוזים, פקודת הנזיקין, השתק ומניעות בשל הנפקת פוליסת הביטוח.

6.                   מאחר ומבטחי החובה חולקים על היות האירוע תאונת דרכים כלל התובע בכתב התביעה עילות תביעה חלופיות הנשענות על האחריות הנזיקית שיש לגופים השונים שהיו מעורבים בהצבת הפילרים במקומם: הנתבע מס' 3, נהג המחפר; (להלן: "חוג'ייראת"); מעסיקיו של הנהג, הנתבעים מס'  4-5, (להלן: "גב-רן"), ומזמינת העבודה הנתבעת מס' 6, (להלן: "זך") והמבטחת שלה, הנתבעת מס' 7.

7.                   סכום התביעה הועמד כאמור על מלוא הגמלאות אותן משלם וישלם התובע ואולם בכל הנוגע למבטחי החובה נתבע סכום נמוך יותר מכוח ההסכם בין המבטחים לבין התובע.

8.                   הדיון פוצל באופן שבו התבררה תחילה השאלה האם מדובר בתאונת דרכים וככל שלא מה חבותם של הנתבעים האחרים כלפי התובע.

העובדות

9.                   האירוע נשוא התביעה נחקר על ידי משרד העבודה ועל ידי משטרת ישראל. חלק מהמעורבים ובהם גם חוג'יראת, נהג המחפר, אף הועמדו לדין וניתנו בעניינם הכרעת דין וגזר דין.  במהלך שמיעת הראיות העידו חוקר משרד העבודה; נציג משרד התחבורה; מנהל העבודה באתר מר נצח דוד; נהג המחפר, חוג'יראת ומנהל חברת גב-רן.

10.               כפי שאפרט להלן על מרבית העובדות אין למעשה מחלוקת והן עולות מתוך העדויות כולן:

א.      העבודה בוצעה באתר של הרחבת מושב זכריה. מי שהזמין את העבודה היא חברת זך, שיזמה את הרחבת המושב. היא שכרה את שירותיה של חברת 'בני וצביקה' בע"מ, (להלן: "בני וצביקה").

ב.       חברת בני וצביקה התקשרה בהסכם עם חברת גב-רן ולפיו סיפקה האחרונה לבני וצביקה את המחפר ועמו את הנהג שנוהג עליו, חוג'יראת.  יום התאונה היה היום הראשון שבו עבד באותו אתר המחפר. המנוח היה עובד של בני וצביקה וכך גם מנהל העבודה באתר נצח דוד והפועל הנוסף שעבד עם המנוח בעת התאונה.

ג.        המחפר עצמו הוא מתוצרת קטרפילר. על כף המחפר רותך אנקול שאליו ניתן היה לקשור באמצעות שרשרת  ציוד. המחפר בוטח לתקופה הרלבנטית בביטוח חובה על ידי מעוז ואבנר. התעודה הוצאה לפי פקודת ביטוח  רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל - 1970. שם המבוטח בתעודה הוא גב-רן.

ד.       המנוח והעובד קיבלו הוראה להציב שני פילרים במשקל של למעלה מ- 1 טון בעזרת המחפר.  את ההוראות לצורך ביצוע העבודה קיבלו המנוח והאחר ממנהל העבודה מטעם בני וצביקה - נצח דוד.

ה.      המנוח והפועל הנוסף העמידו את הפילר הראשון על ערימת אבן ריצוף- אבנים משתלבות, שיחררו אותו מתלייתו למחפר והחלו להעמיד את הפילר השני, אף זאת באמצעות המחפר, בצמוד לפילר הראשון.